ברוכי קופטייל

ט"ו בשבט כבר ממש כאן וזו הזדמנות מצוינת להשתמש בחומרים הכי טובים וגולמיים שלו. פירות!

יש דברים ששומרים אותם. שומרים. לעתיד לבוא. או לאנשים חשובים.

השריקות החרישיות נשמעות להן היטב. השריקות הן המנגינה שלי, המבשרת על בוא החורף המבורך. על בואה של הסערה, אחת כזו פגשת אותי שנה שעברה.

הן מרצדות. מנקדות את זכוכית החלון שלידי, באור יקרות.

איזה כיף זה שיש לי חברה שמגשימה לי חלומות? השלב הבא אחרי פיתוח המתכון, עשיה חוזרת ונשנית שלו.

את הרגע הזה לא אשכח לעולם. חמש חמישים ושש לפנות בוקר אחות מסורה מניחה בידי חבילת אושר צרחנית בת שלוש ק"ג ושלושים גרם.

יש את השבתות או האירועים האלה, מכירים? שקינוח קר כבר לא לענין ממש כמו שקורה עכשיו בחוץ וקינוח חם הוא גם לא מתאים וכבד מידי. וביום שישי אין לי מידי הרבה זמן.

אוירה מרוממת. ריח ירוק באויר. תווים דמיוניים מרחפים להם.

הג'לי. זה אחד מהדברים שמצליח לחלק את האוכלוסיה לשניים. אלה שאוהבים אותו, ואלה ששונאים אותו וזה מגעיל אותם, רגע, אתם! אלה ששונאים, אל תברחו!