תגית: בלוג ברוכי קופטייל

אז אין לנו מסעדות, ואין לאן לצאת וכשחוגגים ימי הולדת, אין איך להתפנק. אבל כשבעלי בוחר בי ומחמיא שהאוכל שאני מכינה יותר טוב ממסעדה

סוכות הוא החג האהוב עלי! חג של אירוח. חג של גיבוש משפחתי.

זהו, אנחנו כבר אוטוטו שם כבר שומעים את השופרות מחלונות הבתים, את הדי הסליחות מכל בית כנסת באזור.

כשהעברתי את תמונה של העוגה לחברות,ישר קיבלתי תגובות של "זו העוגה הנוסטלגית שלי"או "זו עוגה עם טעם של בית"וגם משהו כמו "העלית בי דמעות, הזכרת לי את אמא שלי ז"ל שהיתה מכינה לי אותה תמיד"

יש את הרגעים האלה.המרגשים,שאנחנו חווים בתור הורים.את הרגעים הטהורים.

השבלול אמנם מתעורר בחורף אבל לא נראה לי שיש מישהי שלא מכירה את התקופה השבלולית, מישהי שלא מצאה את עצמה בה, ולומשנה כמה זמן היא החליטה להיות בו.

שחור. לבן. מר. מתוק.

כשפסעתי אל תוך ביתה, באמת הרגשתי שהגעתי לגלקסיה אחרת. מטבח שהוא חלומה של כל אישה, מאורגן ומסודר, כמו לונה פארק שרק מזמין אותי להתפרע,

"אני כבר לא יכולה יותר!" הזעקות שלה הרעידו את האפרכסת והחרישו את אוזני "אני אומרת לך! זה יותר מ3 חודשים! זה מוגזם!"

לא, זה לא פטיפורים, זה עוגות, אבל הן כ"כ יפות ומוקפדות שהמראה שלהן משוה להן מראה של תכשיטים קטנים ויפים.